<h1>ספר האסופות סימן קמ"ד</h1>
<h2>דף קיא:</h2>
חלב הנמצא קרוש בעור הקיבה שמולחין אותו בעורה, בין שנותנין בו חלב אחר, בין שמולחין אותה עתה נראה בעיני ר' שי"י איסור גמור לאסור את הגבינה כמו בשר בחלב, ויש מתירין אותו ומביאין ראיה מדגים שעלו בקערה שמותרין לאוכלן בכותח, דהוה ליה נותן טעם, וכי הדר יהיב ליה בגבינה, הוה ליה נותן טעם בר נותן טעם. ורחוקות זו מזו כמזרח ממערב, מאי טעמא, דגים שעלו בקערה אע"ג דבלעו טעמיה בקערה, עדיין היתר גמור הוא לאוכלן בכותח, למה אתה אוסר עליו מפני טעם בשר שבהן, ההוא לאו טעם בשר הוא, שהרי לא בא מן הממש אלא מנותן טעם אחר, דגים מן הקערה, וקערה מן הבשר, אבל האי חלב שנמלח בבשר משנתנו טעם זה בזה נעשו שניהם איסור, כדקיימא לן חתיכה עצמה נעשית נבילה, וכל טעם עוד היוצא מן החלב, בין טעם חלב שבו, בין טעם בשר שבו הכל אסור, לפי שכולו נבילה, וכשמתערב חלב זה עם חלב הגבינה הוה ליה מין במינו, חלב נבילה בחלב היתר, וכן הלכה ואני הייתי נוהג בו היתר עד הנה, ובלבד שלא יתנו בו חלב אחר, וטעיתי מהא דאמרי' גבי קיבת עולה [ע"ז כ"ט ע"ב] כהן שדעתו יפה שורפה חיה, ש"מ פירשא בעלמא הוא ולא מיתסרא, ולא היא, חלב גמור הוא ותניא נמי הכי [חולין ק"ט ע"ב] קיבה שבשלה בחלבה אסורה, וקיבת עולה שריא משום דלאו גופה היא, אלא שינקתו מאמו במעיה, כנתון בקערה ומותר כדתנן טריפה שינקה מן הכשירה קיבתה מותרת מפני שכנוס במעיה.
<h2>דף קטז:</h2>
חלב הנמצא קרוש בעור הקיבה שמולחין אותו בעורה, בין שנותנין בו חלב אחר, בין שמולחין אותה עתה נראה בעיני ר' שי"י איסור גמור לאסור את הגבינה כמו בשר בחלב, ויש מתירין אותו ומביאין ראיה מדגים שעלו בקערה שמותרין לאוכלן בכותח, דהוה ליה נותן טעם, וכי הדר יהיב ליה בגבינה, הוה ליה נותן טעם בר נותן טעם. ורחוקות זו מזו כמזרח ממערב, מאי טעמא, דגים שעלו בקערה אע"ג דבלעו טעמיה בקערה, עדיין היתר גמור הוא לאוכלן בכותח, למה אתה אוסר עליו מפני טעם בשר שבהן, ההוא לאו טעם בשר הוא, שהרי לא בא מן הממש אלא מנותן טעם אחר, דגים מן הקערה, וקערה מן הבשר, אבל האי חלב שנמלח בבשר משנתנו טעם זה בזה נעשו שניהם איסור, כדקיימא לן חתיכה עצמה נעשית נבילה, וכל טעם עוד היוצא מן החלב, בין טעם חלב שבו, בין טעם בשר שבו הכל אסור, לפי שכולו נבילה, וכשמתערב חלב זה עם חלב הגבינה הוה ליה מין במינו, חלב נבילה בחלב היתר, וכן הלכה ואני הייתי נוהג בו היתר עד הנה, ובלבד שלא יתנו בו חלב אחר, וטעיתי מהא דאמרי' גבי קיבת עולה [ע"ז כ"ט ע"ב] כהן שדעתו יפה שורפה חיה, ש"מ פירשא בעלמא הוא ולא מיתסרא, ולא היא, חלב גמור הוא ותניא נמי הכי [חולין ק"ט ע"ב] קיבה שבשלה בחלבה אסורה, וקיבת עולה שריא משום דלאו גופה היא, אלא שינקתו מאמו במעיה, כנתון בקערה ומותר כדתנן טריפה שינקה מן הכשירה קיבתה מותרת מפני שכנוס במעיה.
